top of page
מגפות
נגיף הכולרה:
קירה רדינסקי, גילתה את המגפה הבאה בעזרת תוכנת המחשב שפיתחה, מגפת "כולרה", שתתרחש בקובה.
רדינסקי לא האמינה:"הייתי די בטוחה שזו באג במערכת. בקובה לא הייתה כולרה מעל 130 שנים".
לאחר כמה חודשים התחילה התוכנה להתריע על התפרצות קרובה של ה"כולרה" בקובה בהסתברות גבוהה הרבה יותר. במהלך שלבי פיתוח המערכת, עדיין חשבה שמדובר בטעות.
ב-2012, כמה חודשים לאחר שניתנה התחזית, פתחה קירה את החדשות וקראה ידיעה שהפתיעה את העולם:"אחרי יותר מ-100 שנה ללא כולרה, החלה התפרצות של המחלה בקובה". קירה הופתעה עם העולם כולו. ״זה כמובן לא מסוג המאורעות שמשמחים אותך, אבל שמחתי מאוד שהמערכת עובדת״.
התוכנה של קירה גילתה תבנית שחוזרת על עצמה: במדינות עם תמ״ג נמוך(הכנסה מעטית של העבודה במדינה זו), שבהן יש בצורת, ולאחר שנתיים שיטפונות, יש הסתברות גבוהה מאוד להתפרצות כולרה. בנוסף, ריכוז המים באותן המדינות צריך להיות נמוך.״כולרה היא מחלה שמתים ממנה 100 אלף איש בכל שנה, וקל מאוד לטפל בה״, אמרה רדינסקי בכנס "TEDMED" בירושלים. ״אילו ידענו בזמן מתי הולכת להתפרץ הכולרה, יכולנו לשלוח מים נקיים בזמן, ושיעורי התמותה יכלו לצנוח מ-50 אחוז, לפחות מאחוז אחד״.
וירוס האבולה:
ההתנהגות האנושית הצפויה סייעה לקירה ולשותפיה לזהות דפוסים שאמנם לא מפתיעים מבחינה סוציולוגית (=חברתית), אבל בלי החיפוש אחר תבניות, נראה שאיש לא היה עולה עליהם לעולם.
כך, הם עקבו אחרי זן של וירוס האבולה וגילו דפוס שחוזר על עצמו: בכל פעם שהתחולל אירוע געשי או רעידות אדמה באזורים מסוימים באפריקה, הדבר גורם לאנשים לחפש זהב או יהלומים במקומות האלה. בשלב הזה, המערכת כבר הייתה יכולה לזהות את השתלשלות העניינים: החיפוש אחרי הזהב מוביל לבירוא (=כריתת עצים או יערות) שטחים גדולים של יערות שדוחק בעלי חיים רבים מחוץ לאזורי המחיה שלהם.
בין בעלי החיים האלה נמצאו גם עטלפים, ומבדיקת המחלות עלה שמקרים רבים של הדבקה בזן הספציפי הזה של האבולה באו מעטלפים.
"בהתפרצות האחרונה של הנגיף, המערכת ייצרה הסבר שאומר: האבולה שהתפרצה עכשיו נובעת מאכילת עטלף על ידי בני אדם. אחרי כמה חודשים באמת נמצא החולה הראשון — פעוט בן 3 בא במגע עם עטלף שנשא את הנגיף".
וירוס האבולה
גילויים נוספים
קירה רדינסקי
bottom of page